בכתבה האחרונה דנו בשאלה מי צריך ביטוח חיים. הזכרנו את העובדה שביטוח החיים אינו יכול למלא את החלל הנפשי שנוצר בעקבות מות אחד מבני המשפחה, אך כן יכול למלא את  החלל הכלכלי ולהוות משענת במצב שנוצר עקב האובדן.

 

כולנו מאחלים זה לזה אריכות ימים, אך אם לא נבין שאריכות ימים היא עניין ביטוחי שיש להיערך אליו, אנו עלולים להיקלע לבעיה כלכלית שנוצרה מאותה אריכות ימים.

 

בעבר סברו כי לאדם הפורש לגמלאות סביב גילאי ה- 65 נותרו בממוצע עוד כ- 11 שנה לחיות, ולכן סכום הכסף שחסך במרוצת שנות עבודתו יספיק לו.

היום כבר מבינים שהקפיצה הענקית בתוחלת החיים הוסיפה לאדם שנים רבות בגמלאות,

כאשר פרנסתו היחידה היא מהקצבה (התשלום החודשי מקרן הפנסיה או מחברת הביטוח) אותה הוא מקבל.

 

את העובדה הזו חשוב לזכור: ככל שנרבה לחסוך במהלך שנות העבודה שלנו, יישאר לנו סכום כסף גדול יותר אחרי הפרישה. לכן יש לעודד חסכון על צורותיו השונות: חסכון במסגרת העבודה, כגון בטוח מנהלים או קרן פנסיה, הזוכים גם להטבות מס מהמדינה, וכן חסכון פרטי בבנק או בחברת ביטוח, המאפשר לצבור את ההון במרוצת השנים ולהניב תשואות. תכנון נכון של העתיד עם חשיבה לטווח ארוך ימנע מכם נפילה לחלל כלכלי לאחר הפרישה לגמלאות.

 

יש לזכור שבמהלך שנות העבודה עוברים מקומות עבודה ונוהגים למשוך (לפדות) את כספי הפיצויים במעבר ממעסיק אחד לשני. כל משיכה כזו מקטינה את סכום הכסף שנצבר לנו בעתיד ומעמידה אותנו במצב של חסר לעת זקנה. אנא הימנעו ממשיכת כספים זו שיש לה השפעה דרמטית על העתיד שלכם.

 

לסיכום, חסכו מגיל צעיר ולאורך השנים בלי למשוך את הכספים. מצאו את מירב התוכניות שבהן נכון לחסוך ובכך תוכלו להבטיח לעצמכם לאחר היציאה לגמלאות, לא רק אריכות ימים כי אם גם איכות חיים. הכסף יאפשר לכם להמשיך ליהנות מהחיים עצמם מבלי צורך לדאוג למצבכם הכלכלי. חסכו הרבה וחכם!