עליה בתוחלת החיים והשלכותיה

תוחלת החיים ממשיכה לעלות בעולם וכמובן גם אצלנו בישראל. בעתיד יהיו יותר אנשים מבוגרים בקרב האוכלוסייה שלנו, פנסיונרים שירצו להמשיך לשמור על רמת החיים שלהם כפי שהיתה במשך שנות עבודתם.

 כיצד מחשבים תוחלת חיים?

 בדתות השונות ישנם שני תאריכים שלגביהם יש התייחסות ברורה, הלידה והמוות. מאז ימי קדם עסקו בבתי הכנסת ובכנסיות ברישום של הילדים אשר נולדו, ורישום של כל הנפטרים שהובאו לקבורה. הרישום הזה היה המידע הדמוגרפי הראשון לחישוב תוחלת החיים. הגדרת התוחלת קובעת כמה שנים נותר לאנשים שנולדו בשנה מסוימת בממוצע לחיות. כיום, כמובן, המידע הסטטיסטי טוב בהרבה מבעבר ומתעדכן מעת לעת. בישראל הממוקמת במקום גבוה בעולם, תוחלת החיים של גבר היא מעל 80 שנה, ומעל 84 שנה לאשה.

 איך יושפע ענף הפנסיה מעליה בתוחלת החיים?

בעבר האדם הממוצע היה נכנס למעגל העבודה בתחילת שנות העשרים של חייו, היה עובד כ 40 + שנה, ובעת פרישה, היה יוצא עם סכום כסף צבור שהיה אמור להספיק לו מבחינה אקטוארית ל- 12 שנה. כלומר ההפרשות מהמשכורת היו לאורך 40 שנה והיו אמורות להספיק למחיה של  12 שנה. כיום הצעירים לא ממהרים להיכנס למעגל העבודה, ומתחילים להפריש לפנסיה רק לקראת סוף שנות העשרים שלהם. הם אולי יעבדו גם  40 שנה, אך אמורים לחיות בפנסיה בממוצע הרבה יותר מבעבר, 20 ואף 30 שנה. כלומר סך ההפרשות הפנסיוניות ידרשו להיות הרבה יותר גבוהות מבעבר על מנת שאדם יוכל לשמור על רמת החיים.

 מה עושים?

 קודם כל מבינים כי ההפרשות הפנסיוניות הן נכס חשוב ועיקרי עבורנו, מקפידים לנהל אותן נכון, יחד עם איש מקצוע לאורך השנים על מנת למקסם אותן בגיל פרישה. כמו כן מבינים שיש צורך בחסכון נוסף שיצטרף בעתיד לחסכון הפנסיוני ויוכל להשלים את ההכנסה בשנים הרבות בהן נחיה. לדוגמא: לראות גם בקרן השתלמות כלי חסכון ארוך טווח ולא קצר מועד.

 לסיכום

כולנו רוצים ומקווים לחיות הרבה שנים בבריאות טובה ובשלווה, כמו כן נרצה לוודא ש לאחר גיל הפרישה נוכל להמשיך להגשים את החלומות שלנו ולשמור על רמת החיים לה הורגלנו. לצורך כך עלינו לתכנן טוב יותר את החסכונות שלנו, במיוחד כאשר תוחלת החיים ממשיכה לעלות.

נכתב ע"י אריאל מונין. פורסם בעיתון חדשות ירושלים ב 4 בדצמבר 2019