ניגודיות בהירהניגודיות בהירה

ניגודיות כההניגודיות כהה

הגדלת גופןהגדלת גופן

הקטנת גופןהקטנת גופן

עצירת אנימציהעצירת אנימציה

הצהרת נגישותהצהרת נגישות

בכל פעם שמתרחשת רעידת אדמה במקום כלשהו על פני הגלובוס, כמו זו שהתרחשה לאחרונה בניו-זילנד, עולה וחוזרת השאלה – מה קורה אצלנו? מה הסבירות שאסון כזה יתרחש בישראל? האם אנחנו ערוכים?
סבירות שרעידת האדמה תתרחש בישראל מוצגת חדשות לבקרים על ידי חוקרים רבים המראים גרפים כאלו ואחרים. החשש הגדול הוא מרעידת אדמה גדולה יותר - לא כמו אלו שהיו במהלך השנה האחרונה בארץ ואז השאלה האמיתית היא באיזה עוצמה יהיה הרעש, ומה יהיה שיעור הנזק.
יש לזכור שברעידות אדמה וברעידות הנלוות הסכנה העיקרית היא מנזקים נוספים שעלולים להיגרם: לא רק קריסת המבנה או פגיעה בו, אלא גם שריפות, דליפות גז והצפות שעלולות לגרום נזק לתשתיות במיוחד בערים. קיימת גם סכנה להתפתחות צונמי בערי החוף.
 
אם בוחנים רעידות אדמה בעולם והשלכותיהן לגבי האזרח הקטן, נראה שבמדינות כמו סין ואירן בהן הביטוח לא נפוץ ואין תקני הבטיחות או שהם אינם נאכפים, ישנה קטסטרופה גם במספר ההרוגים והפצועים וגם בטיפול באוכלוסיה האזרחית לאחר הרעש.
לעומת זאת, במדינות עם כלכלה מפותחת, כמו ארה"ב, אנחנו בקושי זוכרים את רעידת האדמה שהתרחשה ב1989 בקליפורניה, כיוון שהבתים בנויים לספוג את הרעש ורוב המבנים הפרטיים והציבוריים היו מבוטחים על ידי הממשלה וחברות הביטוח, דבר שעזר למזער את ממדי האסון.
סך הנזקים הגיע אז ל 1.7 מיליארד דולר. למזלם של תושבי עמק הסיליקון וסאן-פרנציסקו ל-80% מהם היה ביטוח רעידת אדמה. 20% הנותרים היו נתונים לחסדיהם של ארגוני צדקה ותמיכת סעד ממשלתית, שנתנו מענה חלקי בלבד לשיקום הרכוש והתשתיות.
 
כיום ההערכה לנזק מרעש אדמה באזור עירוני כגון עמק הסיליקון בארה"ב עומדת על 100 מיליארד דולר ומעריכים שאם מוקד הרעש הוא בקרבת אזור עירוני מאוד מאוכלס – רעידת אדמה בעוצמה של 5 בסולם ריכטר ומעלה עלולה לגרום נזקים כבדים למבנים ותשתית. אבל מבנים שתוכננו ונבנו לפי התקנים עשויים להחזיק מעמד גם ברעש בעוצמה זו.
בהקשר זה חשוב לציין כי בישראל החלו בשנות ה-70 של המאה הקודמת לבנות בהתאם לתקנים מחמירים הלוקחים בחשבון רעידות אדמה.
באזורנו, מקורן של רעידות האדמה הוא בשבר הסורי-אפריקאי. אחת הרעידות החמורות שהתרחשה
ב-1837  הרסה כליל את העיר צפת ומקומות ישוב נוספים בצפון הארץ.
הרעש החמור האחרון שפקד את אזורנו היה ב- 1927 - רעש בעוצמה של 6 בסולם ריכטר, שמוקדו היה בשכם והורגש היטב בירושלים. ברעש נהרגו  כ- 500 בני אדם.

מומחים מעריכים שרעידות אדמה חזקות מתרחשות באזור בממוצע פעם במאה שנה. רבים מאיתנו לא מודעים למספר הרב של רעידות אדמה: רק בשלושה החודשים האחרונים נרשמו באזור 25 רעשים ברמות שנעו בין 2.5 ל 5 בסולם ריכטר.

לנוכח הרגישות הסייסמית באזורנו, נשאלת השאלה האם להוסיף ביטוח רעידת אדמה לביטוח הנכס? התשובה נקבעת על פי השקפת החיים שלנו כאנשים וכאזרחים. מצד אחד יש הגורסים: "אחרי המבול!" כלומר: אני לא סומך על אף אחד, ולא על חברות הבטוח שיהיו כאן אחרי רעידת האדמה. או: "הממשלה כבר תעזור!"

כדאי לדעת שחברות הביטוח מבטחות עצמן בחברות ביטוח משנה בחו"ל, והן אלה שבמקרה של קטסטרופה ותביעות רבות מצד הלקוחות ישלמו את מרבית הנזק, וכך כל חברת בטוח מבטחת את עצמה כנגד אסון.
 
מצד שני יש הגורסים: "אני עושה ביטוח כנגד קטסטרופות!" זהו גידור הסיכון שאומר: אני רוצה להקטין את הסיכון עבורי ולכן אני מעדיף לעשות ביטוח, ולו רק בשביל הדברים הגדולים.
חשוב לציין, כי כיום אין בישראל חובה חוקית לבטח כנגד רעידות אדמה. כמה חברות ביטוח נוהגות להחתים את לקוחותיהם בעת קניה או חידוש הפוליסה על כך שהם מוותרים על כיסוי ביטוחי מפני רעידות אדמה.
 
מן הראוי שהרשויות יבהירו לציבור האם המדינה תפצה את אזרחיה במקרה של רעידות אדמה ואם כן, באיזה שיעור. אם הפיצוי יהיה מלא אז ברור שאין צורך סעיף ביטוח מיוחד לרעידות אדמה. אולם, אם הפיצוי יהיה חלקי בלבד או שאין כלל פיצוי, הרי שכל אזרח חייב לדאוג לעצמו ויפה שעה אחת קודם.
 
גם אם אתם באים בהשקפה ש"אחרי המבול!", תזכרו שחלילה לאחר רעידת אדמה, יסתובבו רבים ברחוב ורק לחלקם יהיה פתק ביד, שמישהו אמור להחזיר להם כסף, ורק הידיעה הזו שאתה אחד מהם עושה את ההרגשה לטובה יותר.
צור קשר